1
ונפש כי תחטא כו' בעשותה עיין שבת ג' ח' וצ"ג א' ובתי"ט פרק עשירי משנה ה' בעשותה ליחיד בהוראת ב"ד פטור והנה בר"מ ז"ל פ"א הלכה י"ו מהלכות שבת ובלחם משנה שם פירש דתרי מיעוטי לדידן כמו לר' מאיר וחד לזה עוקר וזה מניח וחד לזה יכול וזה יכול ויחיד בהוראת ב"ד חייב א"כ שפיר תנינא בברייתא בעשותה והיינו זה יכול וזה יכול ונפש אחת לזה עוקר ונקיט סיפא כמ"ש התוספות בצ"ג. וי"ל לרבי מפיק תרווייהו מחד לימוד נפש אחת חדא הוא לזה עוקר וזה מניח ולזה יכול כו' ובעשותם ליחיד בהוראת ב"ד פטור ותרי מיעוטו בר' מאיר והתוספת ג' א' דמו זה יע"ש ובדף צ"ו א' הוצאה היכא כתיבא וגי' רבינו האי ז"ל מנלן עיין פ' ויקהל והנה נפש לזה עיקר ע"כ מלאכה היא הוצאה וחייב דמידי אחרינא לא צריך קרא כמ"ש התוספת צ"ג א' יע"ש אבל גי' רבינו האי ז"ל י"ל סתם משנה רבי ואיהו מפיק מעשותה תרתי זה עוקר וזה יכול דשקולים הם ולדידיה פריך שפיר מנלן וז"א דאיך יהיו שקולים דלמא כולה לכותב שנים מחזר בקולמס וי"ל דכ"ש זה עוקר דפטור וצ"ע.